תמר מג'הול

משק אורן שותף במטע התמרים של מושב נתיב הגדוד בו מגדלים תמר מג'הול אורגני. תמר המג'הול הוא התמר הגדול והעסיסי ביותר מבין זני התמרים הידועים, ומהווה מרכיב מרכזי בהרבה מתכונים מזרח תיכוניים. טעמו של תמר המג'הול עסיסי ומתוק יותר משל מרבית התמרים, וגודלו יכול להגיע ל-4 סנטימטר (עד 45 גר' לתמר אחד).
זהו התמר הנפוץ כגידול מסחרי בערבה, בקעת הירדן ועמק בית שאן. קטיף התמר נקרא "גדיד". מרבית התוצרת הישראלית המובחרת, מיוצאת לאירופה לאפריקה, ולצפון אמריקה, שם הוא נרכש בכמויות מסחריות בעיקר בתקופת הרמדאן, וחג המולד. עץ התמר דו-ביתי ירוק-עד , עמיד לסוגי קרקע רבים.
והסביל ביותר מכל עצי הפרי למליחות הקרקע גזעו זקוף וגובהו 10 – 20 מ'. עובי הקורה (הגזע) אינו משתנה כל שנותיו. החלק העל-קרקעי כולל גזע הנושא כתר כפות (עלים). התפתחות כל עלה עד יציאתו, נמשכת כארבע שנים, העלה נשאר ירוק 4-5 שנים, אח"כ היא מתייבש.
מרבים את התמר באופן וגטטיבי – על ידי חוטרים שמצמיחים עצי-תמר בחלקו התחתון של הגזע, בעודם צעירים,או מחוטרים אותם מייצרים מתרביות רקמה. האדם מוצא שימוש לכל חלקיו של עץ התמר: העלים משמשים כגג לסוכות (הן בחג והן אצל נוודים במדבר) הפירות לאכילה ולהכנת יין תמרים ודבש תמרים, סנסני התמר (שעליהם תלויים הפירות) משמשים לטאטוא וקליעת סלסלות, הגזע משמש לבניין וקירוי ואף ניתן להשתמש בו כשוקת לצאן, לאחר שתוכו מרוקן.
פרי התמר נחשב כמקור לאנרגיה מיידית (לעוסקים בספורט). אכילת תמרים באופן קבוע תוריד כולסטרול ותביא להרגשת שובע. בארץ 9 זנים שונים של תמרים וטעמם שונה, מקצתם מתוקים מאד ואחרים מתוקים במקצת וכולם בריאים וטובים לצריכה לאורך כל השנה.
דוגמאות למאמרים על הבריאות שבאכילת תמר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4450868,00.html
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-71693-00.html